עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם
הכוח להגיד "לא"
רוצים להיות פרודוקטיביים? תלמדו להיות בררנים
מהי הדרך המהירה ביותר לסיים פגישה?
תשובה: לא לקיים אותה.
כמה פעמים ביקשו ממך לעשות משהו ופשוט ענית "בטח, אין בעיה", וכמה ימים אח"כ מצאת את עצמך "תקוע" עם המון משימות בto do list שלך. התסכול מההתחייבויות שלך, למרות שהסכמת להן, הוא גבוה מאוד.
במאמר הפעם נדבר על איך להגיד "לא", איך להיות בררנים לגבי התשובות שלנו, ולהיות הרבה יותר זהירים כשאנחנו אומרים "כן", וגם על למה בעצם אנחנו נופלים במלכודת ואומרים "כן", כשכל מה שאנחנו באמת רוצים להגיד, זה "לא".
אז למה אנחנו אומרים "כן"
אנחנו אומרים "כן" כדי שיחשבו עלינו דברים טובים, כדי לרצות אחרים. לפעמים, אנחנו חושבים שאם נגיד להם "כן" הפעם – הם יגידו לנו "כן" בפעם אחרת, כשאנחנו כשנצטרך אותם. מן סוג של דיל פנימי, לא כתוב, עסקה שאנחנו מבצעים ביננו לבין עצמנו. לעתים, פשוט לא נעים לנו לאכזב אותם… ואכן, שיתוף פעולה חשוב כדי להיות חלק מהקהילה/קבוצה, אבל כדאי לשאול גם את שאלת המחיר האישי שאנחנו משלמים כשאנחנו אומרים "כן".
כדאי גם לזכור, שאמירת כן יוצרת בנו ברוב המקרים תחושה של הקלה לטווח הקצר – הצלחנו לחמוק מקונפליקט שיכול היה להיווצר לו היינו אומרים "לא", אבל אז שוב עולה שאלת המחיר שנשלם לטווח הארוך.
"כן" הוא לא ההפך מ"לא"
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכן ולא הם ניגודים בעלי משקל שווה במשוואה. כשאנחנו אומרים לא, אנחנו בעצם אומרים לא על אפשרות אחת מסוימת. כשאנחנו אומרים כן, אנחנו בעצם אומרים לא לשאר האפשרויות. במילים אחרות, אמירת לא חוסכת זמן בעתיד. אמירת כן עולה לנו זמן בעתיד. לא הוא בעצם סוג של אשראי של זמן, אנחנו בעצם שומרים לנו את היכולת להשתמש בזמן העתידי איך שנרצה. כן, הוא סוג של חוב, זו התחייבות שנצטרך לפרוע בזמן כלשהו.
לא – זו החלטה.
כן – זו התחייבות.
התפקיד של "לא" בחייך
לעתים, כשאני עובדת עם לקוחות שלי על הנושא של "לא", הם אומרים לי "תראי, נורא קל להגיד 'לא' כשיש לך כסף בחשבון, כשהיומן שלך מלא, כשיש לך את כל הכוח והביטחון שאתה צריך…" והם צודקים – הרבה יותר קל להגיד "לא" כשאתה מצליח. ועדיין, זו גם הטכניקה שיכולה לעזור לך להפוך לאדם כזה.
להגיד "לא" זו מיומנות שכדאי להשקיע בה בכל שלב בקריירה שלך, מאחר שהיא משמרת את הדבר היקר ביותר שיש לך, זמן. או כמו שמישהו אמר פעם: "אם לא תשמור על הזמן שלך, אנשים יגנבו אותו ממך".
סטיב ג'ובס התייחס לנושא: "אנשים חושבים שמיקוד אומר להגיד 'כן' לדברים שאנחנו רוצים להתמקד בהם. אבל זו לא הכוונה כלל. זה אומר שאנחנו אומרים 'לא' למאות רעיונות טובים שיש. יש צורך לבחור בחכמה".
ברגע שאנחנו מחליטים, למשל, להגיד לא להסחות הדעת, אנחנו יכולים להגיד כן ולהתמקד בהזדמנות שתוביל אותנו לעבר המטרה שבחרנו.
אז איך אומרים "לא"?
המטרה הראשונית שלנו היא להאט את תשובת הכן האוטומטית לנו ברוב המקרים. ליצור מרחב של התנהלות וחשיבה על התשובה, לפני שהיא ניתנת בפועל. לדוגמה, כשהילד מבקש לישון אצל חבר, במקום לענות באופן אוטומטי ומרצה, כדאי להגיד "תן לי לחשוב על זה ואחזור אליך בערב". הרווחנו כמה דקות לחשיבה לבדוק את האפשרויות העומדות בפנינו ואז להחליט מה נכון עבורנו ועבורו.
טים הרפורד מציע דרך נוספת: "אם הייתי צריך לעשות את המשימה היום, האם הייתי מסכים? זה כלל האצבע, מאחר שכל התחייבות עתידית תגיע לידי ביצוע, לא משנה כמה היא רחוקה בזמן." אם האפשרות מרגשת מספיק בשביל לעזוב הכל ולעשות אותה עכשיו, תגידו כן. אם לא, אז תחשבו פעמיים לפני שאתם קופצים להגיד כן.
הרעיון של הרפורד דומה לטכניקה של דרק סיברס: "Hell Yeah או לא". אם זה לא מרגש אתכם במידה ניכרת – אז לא. תזכרו, הרבה יותר קשה לצאת מהתחייבות מאשר לא לקחת אותה.
לקוחה שלי לקחה על עצמה הרבה התנדבויות, היא לא ידעה להגיד לא… היא היתה בוועדה כלכלית, אירגנה נבחרת ריצה, טיפלה בפליטים, ובטח שכחתי כמה תחומים. היא עבדה במשרה מלאה והיתה אמא לשלושה ילדים קטנים. כל מי שביקש ממנה שתיקח על עצמה משימה שקשורה בקהילה – זכה לשמוע ממנה כן. היא גם הסבירה לי בצורה משכנעת – שזה שטויות, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן. והיא צדקה – כל משימה בפני עצמה לא לקחה הרבה זמן, אבל הסך הכל לקח כמה שעות טובות במהלך השבוע. ופתאום, כשהכנסנו את ההתנדבויות והתקשורת בנוגע עליהן ליומן, התמונה נראתה אחרת. היום, המסננת שלה עובדת אחרת. קודם כל היא לוקחת זמן לבדיקה ואז מחליפה התנדבות אחת באחרת. החלפנו את "הכל בבת אחת", ל"בכל פעם התנדבות אחת".
מלה לסיום, הרבה מאמץ מבוזבז על עשיית דברים לא חשובים, אפילו יותר מאשר על עשיית דברים בצורה לא יעילה. היכולת להגיד "לא" תשפר משמעותית את היכולת שלכם להתמקד בדברים שחשובים לכם ולא לאחרים.
כתבו אלי, על מה אמרתם "לא" השבוע? ואיך זה הרגיש? ונוכל להתגאות בכם ביחד.
עידית
