עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם
עבדו פחות – יש אישור מהרופאה
אני מאמינה שרובנו עובדים יותר מדי, רובנו אף פעם לא מסיימים את העבודה ורובנו אף פעם לא מרגישים שעשינו מספיק.
יותר מזה- רוב הימים אינם נעשים בריכוז רב ובתשומת לב כמו שהיינו רוצים.
בואו נודה בזה- רובנו נמצאים באותה הסירה.
אם כך, מה עושים?
כתבתי לך משהו שיעזור:
חשוב להבין, כל דבר שאנחנו עושים זו עבודה, כלומר, סידורים, ניקיונות, טיפול בהורים מבוגרים, טיפול בילדים, המשרה או העסק שאנחנו מחזיקים ובזכותם נכנס כסף לחשבון הבנק, טיפוח זוגיות וכד'.
כל דבר שמצריך אנרגיה ועשייה מבחינתי הוא עבודה. ולכן, רובנו מסיימים משרה אחת ומיד מחליקים לאחרת, בלי משים בכלל.
כשזה מגיע לעבודה, אני מוצאת שרובנו נופלים לשני סוגי יומנים:
- יומן עמוס וגדוש – אלה שעובדים יותר מדי, אלה שדוחסים עוד ועוד משימות ואף פעם לא מרגישים שעשו מספיק.
- יומן מחר-כך- אלה שדוחים את העבודה לאחר כך, נסחפים להסחות דעת, ומרגישים אשמים על כמה מעט הספיקו.
מצליחים להתחבר לאחד היומנים?
האמת היא, שני המחנות הללו הם תוצאה של עבודה מאומצת לאורך זמן.
עבודה מאומצת לאורך זמן מרוקנת אותנו מאנרגיה, ומשאירה אותנו חסרי חיים.
אם חיפשתם כאן פתרון של קסם, אז אין. אבל בהחלט אני רוצה להציע לשני היומנים:
לעבוד פחות ולהכיר בניצחונות קטנים.
מה זאת אומרת?
מחנה היומן המלא
זה המחנה שלי, שאני מנסה בתקופה האחרונה לצאת ממנו, וזו אחת הסיבות שאני כותבת לכם את המאמר הזה- כי מצאתי כמה שיטות שעובדות בשבילי.
אנחנו מנסים לעשות הכל.
כשנשארים דברים לעשות (ותמיד יש כאלה), אנחנו מרגישים שלא עשינו מספיק.
התחושה של אף פעם לא מספיק מלווה אותנו תמיד,
אפילו כשלפי כל אמת מידה חיצונית עשינו הרבה מעבר לממוצע.
אז לעבוד פחות היא משימה בלתי אפשרית, שמעוררת חרדה.
כשמצליחים להבין ולהכיר בעובדה שאנחנו עובדים יותר מדי, אז הפתרון הרציונלי לכך הוא מובן מאליו.
לעבוד פחות משמעותו, להוריד בצורה מודעת את כמות הדברים שאנחנו עושים בפועל – מה שאומר שאנחנו חייבים להתמקד בסדרי העדיפויות שלנו ולעשות רק את החשובים ביותר (לא בהכרח את הדחופים).
הפטנט שלי הוא, לשאול שתי שאלות פשוטות
1. מה הייתם עושים אם יכולתם לעבוד רק שעה אחת היום?
2. מה הייתם עושים עם שאר המשימות שלכם?
כשאנחנו שואלים את השאלות האלו, ונותנים תשובות- משהו נעשה בהיר יותר לגבי סדרי העדיפויות, והדברים שניתן לוותר עליהם, או לדחות למועד מאוחר יותר.
שימו לב – האם אתם דוחים רק את הדברים שקשים או מורכבים לכם? כי אם כך הדבר אז יש לשקול שוב.
עכשיו אחרי שהחלטנו מה המשימה החשובה ביותר להיום, או שלוש המשימות החשובות ביותר, אנחנו יכולים למקד את תשומת ליבנו לדברים הנ"ל ללא רגשות אשמה.
זהו יום מוצלח אם סיימנו או עמדנו במשימות שהקצנו לעצמנו באותו יום.
אני קוראת לימים כאלה ימי הניצחון הקטן שלי.
חשוב לכבד ולהעריך את מה שעשינו.
ועכשיו מגיעה השאלה הבאה:
אם היו לי עוד שעתיים פנויות, שאי אפשר לעבוד בהן, מה הייתי עושה בהן?
רובנו מבלים את הזמן הפנוי שלנו בעוד עבודה, או בזליגה להסחת הדעת החביבה עלינו (נטפליקס, ספר, או פייסבוק) אבל מה אם נשתמש בזמן הזה שהתפנה, לטובת יצירת וחיזוק קשרים עם חברים, משפחה? או אולי נטפח את עצמנו, או נשחק משחק או לא נעשה כלום?
מחנה חולי המחר-כך (הדחיינים)
בעבודתי אני נחשפת ללקוחות שסובלים מהמחלה שנקראת דחיינות. אני לא מקלה בה ראש. האנשים שנמצאים במחנה הזה, סובלים באמת, וכשאני מציעה להם את השיטה של "לעבוד פחות", הם חושבים שאני צוחקת עליהם, הרי הם מרגישים שהם לא עובדים מספיק. הם מרגישים אשמים על בזבוז הזמן.
בואו נתחיל בלזרוק לפח את רגשות האשמה, זה רעל. רעל שמרעיל אותנו ובפועל יוצר פחות אנרגיה של עשייה ויותר סימפומים של המחלה, אין כוח לעשות וחוסר אונים. אנחנו מצפים מעצמנו על מיני דברים, ולעתים קרובות הציפיות שלנו מעצמנו אינן ריאליות, ומתבססות על מוטיבציה אישית, כשהבעיה המרכזים של דחיינים היא היכולת שלהם.
לקריאה נוספת :
בואו נחליט שאת הציפיות אנחנו משאירים לכריות 😊 ונתחיל מחדש.
1. מה הייתם עושים עם היום שלכם?
2. מה ירגיש לכם כניצחון אולטימטיבי?
למחנה הזה, "לעבוד פחות" הכוונה לעבוד פחות שעות בריכוז גבוה. כשאנחנו מבינים מתי מתחילים ומתי מסיימים, לעתים קרובות זה מאפשר לנו לתת את המקסימום ולנוח. דחיינים כשהם יודעים שהם יעבדו שעה וחצי וינוחו מיד אחרי, זה מקל עליהם להיות מרוכזים לפרק הזמן הקצר, כי הפרס נראה לעין.
בזבוז הזמן על הימנעות מלעשות את המשימה המבוקשת נחסך.
הבעיה המרכזית של הנמנים עם המחנה היא ההימנעות.
לכן, כשמקצרים את יום העבודה יש פחות הימנעות ויותר שליטה שמובילה ליותר ביצועים.
אז אם אתם מתכננים לעבוד היום שעה וחצי, מה הייתם עושים בזמן הזה?
אלו משימות חשובות ביותר להשיג מבחינתכם?
מה יגרום ליום להיות יום של ניצחון קטן?
לסיכום, עבודה בריכוז גבוה פחות שעות ביממה, מאפשרת הישגים וביצוע טובים יותר.
כשעובדים פחות יש יותר זמן פנוי לדברים שאנחנו אוהבים, הדברים שאנחנו אוהבים מובילים למצב של מנוחה והפחתת לחץ, מה שתורם לעלייה בתפקוד וביצועים גבוהים יותר.
אני יודעת שזה מנוגד לכל מה שגדלנו עליו.
זו אסטרטגיה חדשה: נוחו, שחקו, פגשו חברים וצרו קשרים, ואז תבדקו את רמת שבועות הרצון שלכם ואת כמות ההספק בפועל.
ספרו לי מה גילתם?
בהצלחה, כאן לכל שאלה או תגובה
עידית
