עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם
הרבה אנשים חשים חסרי ערך, כשהגורם לכך יכול להיות דיאלוג פנימי שמוצא רק מה לא בסדר, ביקורת עצמית או מחשבות שליליות טורדניות. הדרך לשינוי חוסר ערך זה מתחילה בך, בידיעה שאתה שולט בתחושה, ומפנה אותך לפעול בכיוונים יעילים של התמודדות ופתרון אמיתי. למען הסר ספק, גם במקרים בהם אתה נתון כביכול לחסדיהם של האחרים, הכול תלוי בך.
ביקורת של האחר כלפיך יוצרת לעתים תהליך פנימי של הלקאה עצמית, שעלול לגרום למצב רוח רע או לדיכאון. זאת, כתוצאה אי היכולת להתמודד עם הביקורת או עם העלבון שכרוך בה.
אתה מכיר מישהו שאינו "מתרגש" מביקורת? גם אם לא באופן אישי, ישנם אנשים שמקבלים השמצות בשוויון נפש, לעומת אחרים שנפגעים קשות. ההבדל בין שני הסגנונות תלוי בפרשנות שלהם את הביקורת. עלבון צורב או הזדמנות ללמידה.
לאדם המיומן בהתמודדות מול התקפות מסוג זה יש אפשרות להתנהג בצורה אסרטיבית, תוך שמירה על ביטחונו העצמי.
אפשר ללמוד את הטכניקות המעניקות שליטה בתגובה, אך אל תצפה להשיג שליטה מיד, יש צורך בתרגול ובסבלנות.
זכרו: ההערות שאנשים אחרים מטיחים באחר אינן הסיבה לפגיעה. הסיבה האמיתית לפגיעה ולהעלבות היא האדם עצמו והפרשנות שהוא נותן למלים. רק הוא יכול להעליב את עצמו ולא איש מלבדו. כאשר נאמרת ביקורת/השמצה נוצרות מחשבות שליליות והן המקור לתחושות של פגיעה וכאב. התגובה הרגשית הכואבת היא תוצאה של פרשנות אישית שלילית ולא של המלים שנאמרו. מחשבות שליליות כוללות עיוותי חשיבה, ולכן דרך יעילה להתמודד איתן היא רישום המחשבה השלילית האוטומטית ולצדה את הפרשנות המתוקנת.
לסיטואציה יכולה להיות תמיד יותר מפרשנות אחת. השתדלו לבחור את היעילה ביותר עבורכם. מדוע? כי אם תבחרו בפרשנות החיובית – אתם מגבירים את הסיכוי ליצירת סיטואציה חיובית יותר.
קיבלת ביקורת. נכונה או לא?
בכל מקרה של ביקורת, אנו נדרשים להתמודד עם השאלה – האם הביקורת שהופנתה כלפינו נכונה או לא.
עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם
התמודדות
ההערה נכונה ("ביקורת בונה") ההערה אינה נכונה
אם ההערה אינה נכונה – אם הדבר אינו נכון, ממה אתה נסער? מדוע זה מפריע לך כל כך? מעביר המסר טעה – זו טעות שלו. האדם הנסער בוודאי ישאל היש דרך למנוע את צריבת העלבון?! התשובה היא כן, האדם מכוון את עצמו באמצעות ווסת פנימי המבוסס על מחשבות ונתון לשליטת האדם עצמו. אמנם הדחף להגיב בסערת רגשות קיים, והאדם מרגיש כעוס ונעלב, אך אז נשאלת השאלה – למה. האם הוא צריך שכולם יחשבו תמיד שהוא מוצלח וצודק, או אולי הסביבה חורצת את גורלו… האם האדם מרגיש רצוי רק כאשר החברה מאשרת את ההתנהגות שלו? כי אם כן – הוא עתיד לבזבז המון אנרגיה כדי לרצות את כולם.
אם ההערה נכונה – אז עשיתי טעות, אז מה… ייתכן שמצפים ממני להיות מושלם ולא לעשות טעות לעולם, אך הרי אף אחד אינו מושלם. יש להתמקד בטעות ולתקנה.
טכניקות בהתמודדות עם מטחי אש קשים: (זכור, שליטה מביאה רוגע)
- שאילת שאלות – השאלה הראשונה שנשאלת זה למה הוא מתקיף ככה, האמת שהתשובות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות. החל מהרצון שלו ל"עזור", כלומר לתת ביקורת בונה ועד לגרום לכאב. כדאי לוותר על השאלה ולהתמקד בשאילת שאלות ענייניות, שיאפשרו הבנה. במידה ויש שימוש בשפה בוטה, יש לבקש מהאדם להתמקד ולדבר באופן ענייני, ולבדוק מה בדיוק מפריע לו. ברוב המקרים ההתקפה תהפוך לשיתוף פעולה. יש לזכור כי המטרה היא לקבל את האינפורמציה שמאחורי הכעס.
דוגמאות:
– א` אתה אידיוט?
– ב` מה גורם לך לקרוא לי כך?
– א` מה שאתה עושה הוא לא מקצועי.
– ב` למה אתה מתכוון כשאתה אומר לא מקצועי? אתה יכול לפרט?
– א` כשדיברת איתי היית עצבני וחסר סבלנות.
– ב` הבנתי שנשמעתי לך עצבני וחסר סבלנות, עשיתי עוד משהו שהפריע לך?
– א` לא.
היצמדות לשאלות ענייניות מקטינה את הסיכוי לפיצוץ וזאת מאחר שענייניות מבטלת את הרגש שמבטל את הכעס שמבטל את התוקפנות.
- נטילת העוקץ מהדברים (פירוק האדם מנשקו) ע"י מציאת הסכמה כלשהי: כשהערה נכונה, יש להסכים עם הדובר. למשל: – נשמעת קצר רוח.
– אתה צודק, כנראה שכשפנית אלי הייתי טרוד ולכן…
גם כשההערה לא נכונה כדאי למצוא נקודה מסוימת להסכים עליה. לדוגמה: – אתה לא מקצועי.
– אם אכן הייתי מנתק לך את הטלפון, זה היה לא מקצועי. ייתכן שיש משהו בדבריך…. - אולי אני טועה: כשמגיעה שעת הכושר יש להסביר את העמדה שלך והרגשות שלך באופן אסרטיבי, דהיינו בצורה אובייקטיבית שאינה מתנצלת מצד אחד, אך אינה מתקיפה מהצד האחר. הצמדות לעובדות: אם ההערה אינה נכונה יש להסביר את העמדה שלך, אך להוסיף את הביטוי אולי טעיתי. לדוגמה, החשבון שלך לא נכון. ייתכן שמשהו השתבש. זכור לי שקיבלת ייעוץ של כשעה וחצי שעלותו היא כך וכך, אבל אולי אני טועה, תבדוק ביומן שלך, כולנו יכולים לטעות.
אם בכל זאת נותן הביקורת מתעקש, כדאי להשתמש בטכניקת "התקליט השבור".
– אני מבין שאתה חושב שקיבלת ייעוץ שעולה פחות, אך הייעוץ עולה כך. אני רואה שאתה לא בטוח, אך הייעוץ עולה כך, וכן הלאה.
לסיכום: כאשר מעליבים אותך אתה יכול לבחור בשלוש תגובות: העצוב, הכועס והאסרטיבי. כל דרך שתחבר תכתיב את החוויה הפנימית שתעצב את מחשבותיך, הרגשותיך ואת התנהגותך.
בעזרת שלוש הטכניקות, שאילת שאלות, נטילת העוקץ ומציאת נקודה להסכמה, ניתן להגיע לתגובה של הערכה עצמית. נכון – קבלת ביקורת או הערה מעליבה לא תגרום לנו לעולם לשמחה. עם זאת, שימוש בדרכים אלו יאפשר אחרי אימון שליטה, יכולת התמודדות טובה יותר עם הערות מסוג זה.
יש לזכור שלא תמיד נצליח להשתלט על הכעס המפעפע כשאנו שומעים עקיצה, ולפעמים ייקח לנו זמן לחשוב על זה לפי הטכניקות שלמדנו. אין זה כישלון: כשנרגענו נוכל לחזור לטכניקות. ניתן, למשל, לחזור למחרת לאדם עמו שוחחנו ולשאול: כשאמרת כך וכך… למה התכוונת? האם תוכל לפרט? הייתי רוצה להבין יותר… וכו`.
בהצלחה
עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם
