איך הולך? "בגדול בסדר" וב"קטן"? לא משהו!

ב"גדול" בסדר ובקטן?

מכירים את זה שאתם פוגשים אדם ברחוב מכר שלכם והוא מספר לכם כמה טובים חייו. כמה הוא מצליח וכמה הכל נהדר. אנחנו פוגשים את הסיפורים היפים של החיים בכל המדיה הדיגיטלית, סיפורי ההצלחה חוצי גבולות, המיליונרים שצמחו בן רגע, סיפורי הסינדרלה שכולנו גדלנו עליהם וכולנו רוצים להיות. בכל פעם כשמישהו מספר לי, כמה נפלא ונהדרים חייו, אני מרימה גבה ושואלת את עצמי, האם כך?

בהתחלה האמנתי, וקנאתי גם, איך אצל כולם הכל בסדר, טוב, מתקדם, ואצלי לעיתים היתה תקיעות, עצבות וכעס, וממש לא הכל נהדר, יש רגעים כאלה וכאלה, כמו שאומרים אצלנו "יש חיים". עם השנים ככל שראיתי וליוויתי יותר תהליכים התמונה התחילה להתבהר, התחלתי לשמוע את הסיפור מאחורי, ה"בגדול בסדר", כי תמיד שאלתי גם על ה"קטן". מה שגיליתי שמאחורי החיוכים, לעיתים קרובות מסתתרים רגשות כמו  עצב ובדידות, שככל שהאדם הציג מראה יותר מושלם, יותר מוצלח, כך היה פער יותר גדול, בין התחושות שלו לבין מה שקרה באמת בחייו.

אז נכון שאפשר לבחור לראות את התמונה דרך ה"בגדול בסדר", אבל כדאי לזכור שאם הכל בסדר, אז בעצם אנחנו לא זקוקים לשום שינוי או תנועה, אנחנו לא מתקנים משהו שלא נשבר.
המאמר הזה מדבר על כלי רב עוצמה שמאפשר הסתכלות על התמונה כולה על מה קורה באמת.

הכלי הוא היפוך.

הכוונה בשימוש בהיפוך, היא לחשוב על מה ההיפך ממה שאמרנו. מקרה שהיה כך היה:

הגיעה אלי לקוחה אישה בת 38 אמא לשני ילדים ועוד אחד בדרך, מנהלת עסק של one woman show בתחום הגרפיקה. בקשתה מהתהליך היתה הגדלה של הכנסות. כמו הרבה עצמאים אחרים שאני עובדת איתם.
שאלתי אותה לשלומה ותשובתה היתה: "בגדול בסדר".
"ובקטן?" שאלתי.
"בקטן, אני מרגישה מתה, עייפה, טרודה, עצבנית ובעיקר מאוד בודדה".
"למה?" שאלתי
"כי אני מרגישה שאין מספיק אין מספיק הכנסה, אין מספיק פנאי לעצמי ולפיתוח, אין זוגיות כמו שאני רוצה, מה שיש זה ילדים, בית, עצבים."
שימוש ראשון בהיפוך, "אוקי, אז מה את רוצה, בעצם?"
"יותר" היא ענתה. "יותר פרנסה, יותר פנאי, יותר רומנטיקה, יותר שקט, יותר שמחה, בקיצור יותר מהכל."
היפוך שני, "הבנתי, כלומר אני שמה שאת מרגישה כרגע זה פחות, שיש פחות הכנסה, פחות שמחה, פחות פחות פחות."

"מדויק". היא השיבה.

זו הבעיה האמיתית שלנו, כשאנחנו רוצים יותר, אנחנו מרגישים פחות. ואין צורך להאשים את עצמכם עם זו תחושתכם. אנחנו חיים בעולם שלעיתים ציני כלפינו, מוכרים לנו יותר, כדי שנרגיש פחות ונקנה יותר. כי תחשבו על זה רגע

אם הכל בסדר איתכם, כמו שאמרתי למעלה, אין צורך בשינוי או תנועה ואז צורכים פחות, פחות בגדים, כי זה בסדר מה שיש, פחות רומנטיקה כי זה בסדר מה שיש, פחות ספרות של עזרה עצמית לשיפור עצמי, כי אנחנו בסדר.

הצעתי לה להחליף את היותר שמוביל לפחות ולתחושות שליליות ל"עוד". אני לא מצאתי היפוך לעוד. עוד יושב על רצף של כמה עוד. למשל אני רוצה עוד הכנסה של X שקלים. מצוין. אני רוצה עוד פגישות. ההנחה שעומדת בבסיס היא שיש כרגע, ושאנחנו רוצים תוספת. משנה את התחושה הכללית שלנו.

היפוך נוסף כמובן הוא ה"בגדול" "ובקטן". לא עוד בגדול או בקטן. אלא כמה אני מרגיש בסולם מאחד עד עשר, היום אני מרגיש 5 ומחר 3 ומחרתיים יש סיכוי שארגיש 9. שוב גמישות הסקלה מאפשרת תחושה של תנועה.

איך עושים היפוך

כשאתם רוצים יותר יעילות ואתם שואלים את עצמכם האם אני יכול להכניס עוד עבודה עוד משימות להגדיל עוד את האפקטיביות שלי. אני אבקש מכם לבדוק האם אתם נחים מספיק, האם אתם מתאוששים/ישנים בין משימה למשימה. לעיתים קרובות מנוחה ולא עוד עבודה תגדיל את היעילות שלכם.

רוצים למצוא מה ההיפוך שאתם צריכים לעשות?
תכתבו לי או שתפו  אותי
לסיום אם אתם מחשיבים את עצמכם כפריקים של שליטה, הבעיה שלכם היא לא השליטה אלא הפחד מאיבוד שליטה.