קונפליקטים בעבודת צוות

התעמתות אינה סיטואציה קלה, ולעתים קרובות עימותים בין חברי צוות נתפסים בעיננו כשליליים.
ואין פלא – אנו נוטים לדמיין לעצמנו אנשים מתווכחים, לא מסכימים וצועקים זה על זה. 
מסיבה זו התמודדות גלויה עם קונפליקט באמת אינה נוחה לרבים מאיתנו, אך למרות שהיא מתקילה אותנו בקושי, 
היא עדיין מהווה חלק מתהליך של עבודת צוות. התמודדות טובה עם עימות עשויה לייצר פתרונות טובים יותר 
ובטווח הארוך אף תשתית טובה יותר של אמון. במאמר זה נתייחס ל"צוות" ככל ארגון שיש בו מספר חברים שווים ומנהיג אחד.

בואו נהיה מציאותיים – לכל צוות יש עימותים מפעם לפעם. לעיתים קרובות מדי אנו עדים לכך 
שמנהיגים נמנעים מניהול קונפליקטים או מנהלים אותם בצורה לא יעילה, 
אך גם נוכחים שכאשר מנהיגים משכילים לטפל בקונפליקט בצורה יעילה – 
הם מעלים את "רוח הצוות" ואת יעילותו ברמה האישית והמקצועית.
נכון שבתחילת העימות על פי רוב התנהלות הצוות נראית שלילית, ולעיתים המנהיג צריך להתערב במיידי. 
אך הובלה נכונה של העימות עשויה גם לגרום לחברי הצוות להיות יותר יצירתיים, 
לפתח חשיבה רחבה יותר – ולהצמיח את הצוות קדימה.

שלבים בהתפתחות הצוות

צוותים עוברים מספר שלבים מובנים בהתפתחותם. המודל שפיתח ברוס טוקמן, ב 1965 עדיין מיושם עד היום,  
דיבר על ארבעה שלבים בהתהוות קבוצה קטנה. התהוות; הסערה; גיבוש נורמות; ביצוע. 
בהתאם לשלב בו נמצאת הקבוצה על המנהיג לטפל בקונפליקט.
עימות בקבוצה יכול להיפתר בקלות ובאפקטיביות – אם המנהיג יודע באיזה שלב נמצאת הקבוצה. 
אז הוא יוכל  לבחור את הכלי הניהולי הרלוונטי.

בשלב הראשון חברי הקבוצה מתחילים להכיר האחד את השני, ולכן המנהיג אמור לתת הוראות ברורות. 
בשלב השני, שלב הסערה, עליו לתת הוראות ולתמוך בחברי הצוות. 
בשלב השלישי, שלב גיבוש הנורמות, המנהיג אמור רק לתמוך ולתת להם לגבש את הנורמות והכללים. 
בשלב האחרון, שלב הביצוע, כשהצוות מתקדם קדימה – על המנהיג לתמוך בחברי הקבוצה.