הבנות ששוות זהב

– מה אתה חושב לעצמך, אמר המעביד למנהל הצעיר, איך אתה מרשה לעצמך לבקש סכום כזה?
לא אתה, יהיה מישהו אחר.
– נכון חשב בליבו המנהל, שעובד כבר כמה שנים במקום שהוא אוהב, בעבודה טובה שמתגמלת אותו. 
הוא הרגיש שאחרי שהשקיע במקום העבודה כל כך הרבה זמן, וחסך לארגון לא מעט כסף, מגיעה לו העלאה. 
אבל כנראה שהבוס חשב אחרת.

או מקרה אחר: הלקוח ביקש הצעת מחיר על שירות מסוים שהזמין ממך, כתבת הצעה מושקעת, 
תוך בדיקת העלויות והרווח שלך. הרגשת שההצעה הוגנת ממש, 
הלקוח קיבל את ההצעה ותגובתו היתה: זה יקר, יש עוד כמוך, אני אבקש הצעה ממישהו אחר. 
ושוב צצה הדילמה: אולי הייתי צריך לבקש פחות, אולי יש כאלה שיתנו לו הצעה יותר אטרקטיבית, 
ואני אפסיד את העבודה.

הקונפליקט בין מה אני, ומה אני מציע לבין מה הצד השני רוצה ומוכן לשלם, 
מפגיש אותנו לא מעט עם השאלה – במה אני יותר טוב ממישהו אחר. 
האם אני באמת נותן משהו שונה ומיוחד, ואם מגיע לי מה שאני מבקש.

המאמר הזה הוא לאנשים, שרוצים להבין מה עושה אותם מיוחדים וראויים להעלאות שכר, 
לקבלת הזמנות עבודה ובאופן כללי – מה עושה אותם מיוחדים.

התשובה לכך היא פשוטה ואפילו מעצבנת, אתה עושה אותך מיוחד. התמהיל שלך הוא שונה וייחודי. 
אין אדם הזהה לך ב-100%, כולל תאומים זהים שחולקים אותו מטען גנטי (טביעת האצבע של תאומים זהים שונה). 
המינון של התכונות, בנוסף לנתונים הפיסיים, לרקע והשכלה שונה, נותן ייחודיות לכל אחד באשר הוא. 
"לכל סיר יש מכסה" כך אומרים, האמת היא שלכל סיר יש יותר ממכסה אחד, 
וחלק מהמכסים מתאימים יותר טוב מאחרים.
אנשים בנויים מסל של תכונות ויכולות, היום נהוג להשתמש במונח חוזקות וחולשות, 
והסל הזה מכיל מינונים שונים של חוזקות וחולשות, למשל, זמינות לעבודה, נעימות, מקצועיות, אכפתיות. 
רופא שהוא מקצוען אמיתי, הראשון בתחומו, שאינו יכול להיפגש עם החולה, 
לא יכול להיחשב רופא טוב עבור החולה הספציפי. תמהיל וייחודיות שונה יכולה להיות, ידע, חדשנות ויצירתיות, מראה. 
לכל אחד התמהיל הייחודי שלו.
שני שפים, האחד, יצירתי ואומנותי והשני, בעל ידע וניסיון. 
כל אחד מהם מציע לקהל לקוחותיו טעמים שונים, ולכל אחד מהם זכות קיום.

אחת הטעויות הנפוצות במקרה הזה, היא להעניק ערך עודף לתמהיל של מישהו אחר (הדשא של השכן ירוק יותר), 
זה לא מדויק, הדשא פשוט ירוק, אחר. זה לא יותר טוב או פחות טוב, ברוב המקרים זה פשוט אחרת.
כשאתה מבין את נושא הסל, זה הזמן להסביר לצד השני מה הוא מרוויח ממך, 
ואיך השילוב הייחודי שלך עוזר לו לפתור בעיה, להתגבר על קושי וכדומה. 
דוגמא לכך יכולה להיות בחורה בקורס שניגשה אלי לגבי בקשת העלאה במשכורת, 
היא לא הייתה מעוניינת לעזוב את מקום העבודה, אך חשבה שמגיעה לה העלאה. 
כמובן שהשיחה בינינו החלה ב…"הוא יגיד לי, שאין עכשיו כסף לתת להעלאה והוא מאוד מעריך את העבודה שאני עושה", 
היא פחדה כמובן שהוא יראה לה את הדלת ויגיד לה את לא חייבת, ואז בנוסף לסירוב לבקשה היא גם תחוש מושפלת. 
שאלתי אותה מה יקרה אם לא תקבל את התוספת והיא אמרה "אני אמשיך לעבוד, לא כדאי לי באמת להחליף עבודה כרגע". 
סיכמנו, שהיא מזמנת פגישה לדון בשכר שלה ותואמה הפגישה. 
בפגישה זו הלקוחה שלי אמרה: "אני מבקשת תוספת של 25% למשכורת שלי, כי אני מרגישה שאני עושה עבודה, שחוסכת כסף לחברה, 
וכמו שאתה בטח זוכר לפני שנה כשהיה מיתון צמצמת עובדת והיום אני עושה את העבודה שלה ואת שלי" ושתקה. 
המעביד שלה הקשיב, ואמר, את מה שבדרך כלל מעסיקים אומרים: "תני לי לבדוק את זה". 
הלקוחה שלי שהייתה מוכנה שאלה: "כמה זמן תיקח הבדיקה או אני צפויה לקבל תשובה מתי לדעתך?"
הוא הבטיח שבוע. לסיפור הזה יש סוף שמח הוא אישר לה 27% תוספת לשכר, הרבה מעבר למה שהיא ציפתה.

היכולת שלה לבקש ולדעת, שמותר לו להסכים או לא להסכים לבקשה, היא היכולת שלה להרגיש מיוחדת ושווה, 
ולעיתים כדי לקבל את מה שרוצים, במקרה הזה שכר, יש לבדוק גם מקומות אחרים, שיהיו מוכנים לשלם לה. 
אולי זה יאלץ אותה להתאמץ לחפש מקום חדש, אולי היא תצטרך לעשות שינוי 
ואולי היא תחליט שגם ללא העלאה המקום הוא טוב בשבילה, ולכן אין צורך לחפש משהו אחר, 
אלא לנסות שוב ושוב עד שהוא יעלה לה את השכר. 
הערך שלה לא נפגע, היא ביקשה והוא הסכים. לפעמים זה מצליח לנו ולפעמים לא. 
זה לא קשור לערך העצמי שלנו, למיוחדות שלנו, או לזה שיש או אין עוד אלף כמונו.
כמונו יש רק אחד, אולי יש יותר טובים, או פחות טובים או אולי פשוט אחרים, ואחרים יש הרבה יותר מאלף.

את הערך שלנו אנחנו נותנים לעצמנו, מישהו חיצוני לא באמת יכול להעריך אותנו, 
הנדירות שלנו היא בהוויה והיכולת שלנו לספר את מה האחר מרוויח זו מיומנות נרכשת, 
את זה אפשר וכדאי מאוד ללמוד.
הידיעה מה אתה שווה, מורידה ממך את השכבות וחושפת את הנכסים שלך.

ולסיום אספר לכם סיפור, סיפור אמיתי שהתרחש במאה הקודמת:

בבנגקוק שבתאילנד רצו להרחיב כביש, אך תוואי הכביש עבר דרך מקדש בודהיסטי עתיק, שהיה בו פסל בודהה ענק. 
חשבו מה יעשו כדי להעביר את הכביש מבלי לפגוע בפסל, 
והחליטו שהזזת הפסל לצידי הכביש תפתור את הבעיה בדרך אופטימלית. הביאו מנוף גדול ורתמו את הפסל, 
ותוך כדי הרמתו החימר, שזה החומר ממנו היה עשוי הפסל החל להיסדק. 
החשש היה עמוק זהו פסל מאוד קדוש לנזירים.
הפתרון היה להניח את הפסל ולחשוב על פתרון יצירתי אחר, וכך עשו, 
כיסו את הפסל בברזנט גדול ועזבו את המקום. אב המנזר שהיה מודאג החליט לבדוק מה קורה עם הפסל, 
לקח פנס נכנס מתחת לברזנט והחל בודק, פתאום ראה משהו מנצנץ מבעד לסדקים הוא החל מקלף את הפסל ומקלף, 
עד שלפנות בוקר הוא חשף פסל בודהה מזהב במשקל ארבע טון.

לפני 300-400 שנה הבורמזים עמדו לפלוש לתאילנד והנזירים שחששו שיבזזו להם את הפסל, 
כיסו אותו בחומר לא אטרקטיבי, חימר. הפלישה התקיימה והבורמזים הרגו את כל הנזירים שידעו על הפסל מזהב. 
נדרשו מאות שנים וטלטול רציני עד אשר נחשף הפסל האמיתי.
אני מספרת לכם את הסיפור, כי אני מאמינה שברוב האנשים הזהב שבפנים מכוסה בחימר (בדרך-כלל בגלל נסיבות החיים). 
לזהב, כמו לכם, יש ערך, הוא נדיר ורוב האנשים רוצים אותו לעצמם. 
כשתמצאו את הדרך להבין את הערך שלכם, את נדירותכם ותדעו לדברר את המסר החוצה, הפכתם עצמכם למותג.
כדי לחשוף את הזהב החוצה לא חייבים לעבור טלטול רציני. אפשר וכדאי לברר עוד קודם מה אני מציע לעולם, 
מה התמהיל הייחודי שלי וכיצד מישהו אחר יכול להרוויח ממנו, מעביד, לקוח, בן זוג, משפחה וכדומה.