הכלים של אלוהים – שימוש בחוזקות חלק ב'

זמן קריאה: 05:30 דקות

כמה רציתי לעשות אותו מאושר!

כמה רציתי להביא לו רק פעם אחת איזה ״כמעט טוב״ אחד, במקום כל ה"המספיקים בקושי".

אבל לא יכולתי.

ביום שבת אחד, כשרק אני ואבא שלי היינו בבית (הייתי אז אולי בכיתה ה׳ או ו׳) החלטתי לדבר איתו על זה.

להגיד לו שאני נורא מצטער, שאני לא מביא לו אושר כמו שאחותי מביאה לו.
הוא שמע את מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט האוהב שלו ובניגוד לאופי שלו, שהוא אופי של בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה שלו, הוא נתן לי את ההרצאה הכי יפה ששמעתי בחיים שלי.

"יותם", הוא אמר לי: "אבא לא אוהב את הילדים שלו בגלל שהם מביאים הביתה ציונים טובים. אבא אוהב את הילדים שלו בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלו. הם הנשמה שלו. הוא מוכרח לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת הוא אוהב אותם. אבל אתה, יותם, אתה אף פעם לא עשית שום דבר רע".

אני מתחיל –להגיד לו "אבל, אבא.."

הוא הפסיק אותי ואמר: "ששש… יותם, תקשיב! כשאלוהים ברא את העולם הזה, לצערנו או לשמחתנו, הוא החליט לברוא עולם מעניין, לא עולם מושלם. בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות וצבעים וכל מיני כישרונות. ולכל אחד הוא נתן כלים אחרים. לזאת הוא נתן יופי, ולזה הוא נתן ידיים טובות, לזה הוא נתן כישרון במוזיקה, ולהיא כישרון במתמטיקה. אנחנו לא יודעים למה אלוהים עושה את מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שאלוהים לא נתן לו את הכלים. אנחנו יכולים רק להצטער שאנשים לא מנצלים את הכלים שאלוהים נתן להם.
בגלל זה, יותם,  אני אומר לך דבר אחד ומסביר לך דבר שני.

הדבר שאני אומר לך הוא, אל תתלונן על הכלים שאלוהים נתן לך.

והדבר השני שאני מסביר לך זה, שלפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שאלוהים נתן לנו, בגלל שהכלים שהוא נתן הם ככה מתחבאים. אז תהיה סבלן. תהיה סבלן כמו אבא.

יום אחד גם אתה תגלה שיש לך כלים טובים".

איך אהבתי אותו, את האבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או אפילו לנשק אותו, אבל התביישתי.

את ההרצאה הזו, אבא שלי, האיש הפשוט, הטוב והחכם הזה, נתן לי אולי לפני 30 שנה, לפני שבמדינה הזו ידעו הרבה על דברים כמו דיסלקציה, קשיי למידה, או כל מיני מגבלות אחרות.

שנה או שנתיים אחרי השיחה הזאת מצאתי את הכלים שאלוהים נתן לי.

ישבתי בשיעור אני לא זוכר איזה. המורה שלנו היה חולה, אז הייתה לנו מורה–מחליפה.

היא מדברת על מה שהיא מדברת, ואני בעולם אחר.

פתאום אני רואה את המורה המחליפה עומדת על ידי. לפני שאני מספיק להגיד מילה, היא סוחבת לי את הנייר שאני מקשקש עליו.

היא מסתכלת על הנייר ואומרת לי: "מה אתה עושה?" אני אומר לה, "סתם מקשקש".

היא אומרת "מה ציירת פה?" אני אומר לה, "סתם".

היא אומרת לי "סתם מה? " אני אומר לה, "סתם ציירתי אותך עומדת על יד הלוח".
היא לקחה את הציור –והכניסה אותו לתיק שלה. אחר כך התברר שהאבא של המורה המחליפה – –הזאת הוא צייר בעל שם עולמי, והיא לקחה את הציור והראתה לו.

תוך כמה ימים הצייר בא לבית שלנו, הסתכל על עוד ציורים שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו הכל בשביל לטפח את הכישרון שלי בציור.

מה אני אגיד לך? מאותו יום, אבא שלי הוציא את המיץ שלו בשביל שאני אוכל ללמוד עם הציירים הכי גדולים שיש, גם פה בארץ וגם בחוץ לארץ.

היום אני בן  42 ,ובחודש שעבר פתחתי את התערוכה ה-28 שלי, והפעם בניו יורק במוזיאון – –לאמנות מודרנית. ואבא שלי, שעכשיו הוא כבר בפנסיה,
מה הוא אומר על כל ההצלחה שלי?  

הוא אומר: "מה אתם עושים רעש? הילד מצא את הכלים

והילד משתמש בכלים לטובת ההנאה של כולנו".

אז איזה כלים קיבלת, מאלוהים?

במאמר הקודם דיברנו על שלושת השלבים הראשונים (לקריאה חוזרת של המאמר הקודם),
כמה חשוב לעבוד עם חוזקות, על הבהירות וההבנה של מהן החוזקות שלנו ואיך מזהים אותן ואחרון חביב, איך אפשר לבנות קריירה או עסק דרך השימוש בחוזקות ושאפשר לעשות מגוון של עבודות ועיסוקים סביב חוזקה.

עכשיו נעבור לשלושת השלבים הבאים:

שלב 4 – לנהל את החולשות

ניהול החולשות הוא להבין מה יש לעשות על מנת להעביר את המשימות או הפעילויות שאינן החוזקות שלי, למישהו אחר.

אנחנו לא נולדים שווים ולכן חולשה של מישהו אחד היא החוזקה של האחר. יש מקרים בהם נעבוד עם חולשות במקומות מסוימים, ואז נגייס את החמלה שלנו על עצמנו. לא נבקר את חוסר היעילות או האיטיות או כל דבר אחר שכשאנחנו עובדים עם החולשה שלנו.
ההמלצה שלי היא, להעביר הלאה חלק מהעבודה הפחות נעימה לנו, או שאנחנו פחות אוהבים לעשות.

בשפה המקצועית נאמר שאנחנו עושים מיקור חוץ   outsourcing.

מיקור חוץ משמעות הדבר שאנחנו מנהלים את החולשות שלנו ומשאירים זמן לפתח ולעסוק בחוזקות. גם נעים וגם ריווחי.

שלב 5 – לדבר זה חשוב

להסביר למנהל או לפרטנר שלנו מהן החוזקות – ממה כן תהנה או תהני לעשות, ומה לא יעבור לכם בגרון, זו שיחה חשובה.

בבתים רבים כשיש חלוקת עבודה של עבודות הבית, אחד ייקח את הכביסה והשנייה את הכלים. יש גם בתים שבהם אחד עושה את הכל ועדיין רובנו נבחר את הפעילות שאנחנו מעדיפים לפי החוזקה שלנו. יש מי שמבשל ויש מי שמנקה, ככה כולם תורמים למאמץ ועדיין מתחשבים בהעדפות של הפרט.

בעולם הארגוני מנהלת שמכירה את חוזקות העובדים והעובדות שלה יודעת איזה משימה להקצות לאיזה עובד. זאת דרך בטוחה להשאיר עובדים מרוצים ושהעבודה תעשה על הצד הטוב ביותר. מיפוי החוזקות של העובדים דורש מהמנהל או המנהלת הכרות מעמיקה עם העובדים, מה שאומר שלמנהלים חוזקות כמו תקשורת, אחריות, אכפתיות ועוד חוזקות מסוג זה ישפרו פלאים את ניהול הצוותים שלהם.

שלב 6 – בניית הרגלים

אנחנו אנשים של הרגלים, שמתם לב שלהרגלים רעים נדבקים יותר מהר?

המשמעות היא שיש להכניס את הפעילויות שמחזקות ויוצרות את העוצמה שלנו לסדר היום.

מיקוד בדברים שאנחנו טובים בהם וצמצום דברים שמתקשים בהם, יעזור לפתח שגרת יום שמחה ומספקת.

ההבנה שלעתים יש משימות שמחלישות אותנו (ניהול החולשות), המשימות האלו מצריכות מאתנו אנרגיה רבה ולכן כדאי שנעשה אותן בתחילת היום. שם האנרגיה והמוטיבציה עדיין בשיאה.

אח"כ נעלה את האנרגיה עם המשימות שקשורות לחוזקות שלנו. זה הרגל שמומלץ מאוד לפתח.

אחרת מכוח ההרגל (מהניסיון שלי עם לקוחותיי) אותן המשימות ״המחלישות״ אותנו, פשוט נדחות ונדחות וזוללות את האנרגיה שלנו.

אז לכו וחפשו את הכלים והחוזקות שקיבלתם.

ואם כבר מצאתם, בבקשה תנו לנו ליהנות מהם, אל תשמרו אותם רק לעצמכם.

שלכם,

עידית פליק