אושר זה לא הכל בחיים

משה, בן 36 נשוי ואב לשניים, הגיע בעקבות הרצון שלו להחליף עבודה. הוא לא ידע מה בדיוק הוא רוצה לעשות, 
והוא פחד מאוד לעזוב את מקום העבודה שלו, שיש בו נוחות ומשכורת נאה. 
באחת מהפגישות שלנו הוא אמר לי: "עידית, אני לא מבין משהו, למה כל כך קשה בחיים האלה? למה הכסף לא מספיק, 
לא משנה כמה אני מרוויח, הילדים לא ממושמעים, לא משנה כמה סדנאות הורות הייתי, 
הבוס תמיד לא מרוצה והלקוחות תמיד יודעים יותר טוב. למה אני לא יכול להיות מבסוט ומרוצה ממה שיש? 
למה החיים הם לא גן של שושנים?"
ואולי גן של שושנים זה בדיוק כמו החיים. בחיים שלנו יש גם וגם. לשושנים יש פרח מקסים ונעים למגע וגם גבעול קשה וקוצני. 
כדי לגדל שיח של שושנים, יש צורך בזריעה של זרעים ובנייה של תשתית מתאימה לגדילה של השיח. 
טיפוח, מים, שמש, דשן ותשומת לב מובילים לעתים קרובות לשיח פורח של שושנים יפות ומריחות בריח משכר.

אך לעתים, התהליך אינו מצמיח כלום או מצמיח משהו קטן, ולא כמו שדמיינו אותו. אז מגיעה האשמה, מה לא עשינו בסדר? 
איך ייתכן שכך קרה? איפה טעינו?

מי אמר, שזה לא מה שהיה צריך לקרות עם השיח, שבעצם זה גודלו וייעודו? 
מי אמר, שהחיים צריכים להיות מושלמים ומאושרים, בלי קשיים ומכשולים? 
שהכל ילך חלק וזורם, כמו שאנו מדמיינים?

למעשה, החיים שלנו הם רב ממדים, יש בהם עומק עם הרבה פנים. 
לכל סיטואציה ותוצאה יש פרשנויות שונות והסתכלויות מגוונות, ומה שנראה פשוט לכאורה, מתגלה ברוב הפעמים כמורכב. 
האושר הוא מונח יותר עגול ורך. אדם יכול להיות מאושר באופן כללי ומרוצה מחייו למרות שיש בהם סיטואציות מאתגרות, 
ועלול לחוות עצב גם מול אירועים מהנים. 
המשפטים לכל סוף יש התחלה, אין רע בלי טוב, אין יין בלי יאנג וכו` 
(ונדמה שלכל תרבות יש דרך משלה להגדיר את המורכבות הזאת) – מתארים בצורה פשוטה את החיים, שיש מהכל בהכל. 
אנחנו רק צריכים להסכים לראות, שלא הכל שחור ולבן, ושבכל שחור יש גם קצת לבן וההיפך.

ב"דון קישוט" לסרוונטס נכתב כך: דון קישוט וסנשו פנשה רכבו לאיטם באיזו שממה. 
מצבם היה גרוע, רעבים, תשושים ומוכים רכבו, ללא אור בקצה המנהרה.
אמר דון קישוט לשנסו: הטוב קרוב.
שאל אותו סנשו: איך אתה יודע?
דון קישוט השיב: כי לא הטוב ולא הרע אינם נמשכים לנצח. וכל כך הרבה זמן רע, שאני יודע שהטוב כבר קרוב.

נקודה למחשבה.

תעשייה שלמה חיה על אי המושלמות שלנו ועל מה ניתן לתקן ולשפר, ולמה לא כדאי לנו להיות בדיוק מי שאנחנו. 
תרבות ה"להיות מאושר" מגלגלת מיליארדים של דולרים (כדורים, ספרים לעזרה עצמית, מטפלים, מאמנים, טלוויזיה ועוד), 
כולם מסבירים, איך אפשר לעשות מאתנו "אנשים יותר מאושרים".

אולי לא צריך, אולי זה בסדר להיות כמו שאנחנו, אולי לא נועדנו להיות מאושרים כל הזמן, 
ואולי על מנת שנדע להעריך מהו אושר, יש צורך להיות עצובים ומדוכדכים מדי פעם. 
אולי אנחנו מוגדרים ומתעצבים גם על ידי מה שמעציב אותנו, ולא רק על ידי מה שמשמח. 
בארה"ב, למשל, קמה לה תנועה שמטרתה לנגח את תרבות "האושר בכל מחיר".
התנועה טוענת שיש באושר המאולץ הזה ובצורך להוכיח בכל רגע נתון הצלחה וסיפוק אינסופיים – אלמנט לא טבעי, מנוכר, 
שמשטח את החוויה האנושית במקום להעשיר אותה. 
החיים הם מורכבים יש בהם גם רגעים משמחים וגם רגעים עצובים. יש בהם רגעי קסם של הצלחה וגם רגעי שפל של דחייה, 
יש בהם גם קשיים כמו אוברדרפט ומנהל בנק כועס, וגם בונוס או חופשה או מתנה שווה. 
הם גם וגם. במציאות כמו במציאות יש שילוב מופלא של הדברים.

החוכמה היא, לא לנסות לשנות את המציאות, אלא לדעת איך להתמודד איתה, איך להסביר למנהל הבנק, 
שכדאי לו להמתין עד שנכסה את החוב. או איך להתמודד עם הילדים שרוצים כמו שיש לכולם,
וכשמפרקים את "כולם" מגלים, שלאף אחד עדיין אין, וזו המניפולציה שלהם. 
ומה עושים עם לקוחות שיודעים יותר טוב מאחרים? פשוט משחררים, ומחפשים לקוחות שרוצים ומוכנים. 
התמודדות עם הבוס היא קשה ומורכבת, אך פתירה כשיודעים, למשל, איך לעזור לו להראות טוב בעיני המנהלים שלו.

דרכים להתמודדות יש הרבה, הן מגוונות ומשתנות, ומתאימות לאנשים שונים במצבים שונים. 
כאן המקום לפתח יצירתיות וחשיבה. אין דרך אחת טובה, יש המון דרכים שעובדות ויש לא פחות דרכים שלא עובדות. 
החכמה היא לבדוק מה עבד הפעם, ומה ניתן ללמוד לפעם הבאה.
העולם שמחזק את "להיות מאושר" מרוויח משהו מאיתנו, כשאנחנו איננו מצפים לחיים שטוחים, אלא שואפים לחיים מורכבים ועמוקים, יש לנו האפשרות לחיות אותם, כמו שהם. גם בהוליווד כבר הבינו והפנימו את השינוי, 
וסרטים כמו יומנה של בריג`ט ג`ונס 2 ושרק 2 מתחילים בהתמודדות עם המציאות, שנוצרה בפרק הראשון.

אז מה דעתכם? האם יכול להיות שגם אתם החמרתם עם עצמכם ונסחפתם על גל "האושר בכל מחיר"? 
האם גם אתם צריכים להיזכר בכך שהחיים לא נועדו להיות רק מאושרים ומהנים בכל רגע ורגע אלא מורכבים, מעשירים, 
מעציבים, משמחים, מתסכלים וגם פותרים?

בהצלחה,

עידית פליק- מנטורית עסקית