מהי כריזמה?

המושג כריזמה מקורו ביוונית ופירושו מתת אל, כלומר: יכולת מיוחדת המיוחסת לאדם.
נשאלת השאלה האם כריזמה מבטאת תכונה אישית, מצב מסוים או שהיא תוצאה של תפיסת האחר את האדם הכריזמטי? אחת השאלות הנפוצות היא האם כריזמה הינה תכונה מולדת או נרכשת, והשאלה נשארה פתוחה עד היום, יש להניח שהכריזמה או האדם הכריזמטי מושפע גם מיכולת אישית וגם מתנאי סביבה.  
נדגיש ונאמר כי לכריזמה שני צדדים מצד אחד המנהיג שמסוגל לסחוף אחריו אחרים לפתח ולהעצים את הסובבים אותו, ומצד שני המנהיג הנרקיסיסטי, הדואג לאינטרסים שלו ולא של המונהגים.
אחד הדימויים המתארים את המנהיגות הכריזמטית הוא המנהיג כניצוץ, המונהגים הם חומר הבעירה והנסיבות הן החמצן (פופר 1998).
מחקרים מראים כי מנהיגים כריזמטיים מגיעים מרקעים שונים, הינם בעלי השכלה שונה, הם נולדו להורים עשירים או עניים ועוד ועוד, תכונות שנמצאו במנהיג מסוים, לא נמצאו במנהיג אחר.
בכל זאת ניתן לראות כי אנשים כריזמטיים בד"כ הם אנשי חזון המתמקדים בעתיד, הם תחרותיים ומעוניינים להצטיין, הם ממוקדי מטרה, בעלי יכולת תקשורתית טובה (יוצא מן הכלל היה משה רבנו שהיה כבד פה וכבד לשון), הם לוקחים סיכונים ומסוגלים לתפקד בחוסר וודאות, הם לא תמיד נחמדים ברם, בטוחים שהם צודקים תמיד (חלק מביטחונם העצמי) ולבסוף אנשים כריזמטיים הם כאלו כי אחרים קבעו זאת.
אנשים בעלי כריזמה מסוגלים להניע אחרים בעזרת ביטחון עצמי, תוך העברת חזון וגרימת רגשות של הזדהות ותשוקה במונהגים.
לסיכום, הכריזמה הינה תופעה שקשה להגדירה, הכוח שלה טמון ביכולת להשפיע על פרטים ולשנות את עמדותיהם וסדר העדיפויות שלהם. יחד עם זאת יש לה אלמנטים שליליים, שיש להיזהר מהם.